ירושלים אהובתי.

כשהייתי נערה היה לי חלום.

ידעתי שיום אחד אגור בירושלים.

ממש במקרה, הכי מקרה שיכול להיות הגעתי להתמחות במשפטים בעיר הקודש. וכך הרומן שלי עם ירושלים התחיל. בירושלים גרתי לראשונה לבד, בדירת חדר וחצי. הייתי עושה הליכות בכל העיר ברגל, רואה סרטים בסינמטק וקונה בשוק מחני יהודה בימי שישי.

בתקופת ירושלים גם הכרתי את רובי, שלימים יהיה בעלי. מה שבכלל מבחינתי מעלה בעיר זכרונות רומנטיים.

הוא היה מגיע באמצע שבוע אלי ובסופי שבוע הייתי חוזרת לישון אצלו בגבעתיים.

ולכן ירושלים מבחינתי היא לא רק כמו להגיע לחו"ל, היא גם העיר שבה התבגרתי, הפכתי לאשה עצמאית, הכרתי את עצמי לעומק. העיר שהתאהבתי בה.

ולכן, כשהוזמנתי להיות אורחת של מלון "פרימה" ויקב "היוצר" ל-24 שעות של יין וירושלים, לא הצלחתי לסרב. משהו בעיר הזאת עושה לי אוירה של חו"ל כמו שאף מקום בארץ לא עושה לי. רק שם אני מצליחה להתנתק. האויר אחר, האנשים אחרים, הריחות אחרים וגם המורכבות והמתח מורגשים.

כשעזבתי את ירושלים עבודות הרכבת הקלה רק התחילו, וגשר המיתרים הפך להיות לאחד מסמלי העיר. והפעם הרכבת הקלה לקחה אותי בין נקודות ציון בעיר, וגשר המיתרים השתקף מחלוני כשלקחתי נשימה ארוכה. 24 שעות ללא ילדים.

36229602_10155905303279132_6475215784917336064_n
חדר לבד. בלי ילדים ויין טוב. נא לא להפריע.

 

הערב התחיל בטעימות יין של היקב. אני לא מבינה ביין. אני רק יודעת מתי טעים לי ונעים לי. את המוסקטו של היוצר אני מכירה כבר תקופה ואוהבת! מדובר ביין מתוק שיכול להתאים גם למי שאומרת שהיא לא אוהבת יין,  היין מיוצר באזור Lazio במרכז איטליה.

זה יין לשבת איתו בערב בנות ולצחוק עד אור הבוקר.

IMG_6567
שולחן הטועמים- מלון פרימה

למי שאוהב יין אדום איכותי, יוכל להתחבר לסדרת ליריקה (Lyrica) הייחודית של היקב, הענבים מגיעים מכרמים בצפון הארץ ולסדרה מספר זנים.

IMG_6557

אחרי הערב המשובח שהעניקו לנו, וטעימת לא מעט סוגי יין, חתכתי לערב שקט בחדר המלון. אמא לשלושה שקיבלה פתאום חופש בלתי יתואר. קראתי ספר, צירתי לעצמי והכנתי את היומן החדש שלי לשנה הבאה. תצחקו אבל זה עשה לי הכי טוב שאפשר.

IMG_6554

ארוחת הבוקר הוגשה לנו בחדר האוכל של המלון שמעוצר ממש כמו אחד מהשווקים של מיכל אנסקי.

מארוחת הבוקר הלכנו לסיור בשכונה שמביאה איתה ים של זכרונות, נחלאות. אומנם אני גרתי בקטמון הישנה, ועמק רפאים היה כמו בית שני בשבילי, אבל בנחלאות גרו חברים טובים והעברתי שם ימים רבים בין הסמטאות המיוחדות.

הרבה השתנה בירושלים מאז שהייתי בה, ובעצם כלום לא השתנה. ואם יש לכם רק 24 שעות לחופש היא בהחלט יעד מושלם.

את היום סיימתי בסיור במחנה יהודה, לא קניתי כלום, רק הרחתי אוירה.

 

חזרתי לבית, לילדות עם כוחות מחודשים. אין משהו שקצת ירושלים, הרבה יין וזמן שקט עם עצמי לא יכולים לפתור.

רוצים להנות מהפוסט הזה עוד יותר? קראו אותו עם השיר הזה ברקע.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: